|
סרגיי בלנדין כ"ח=28
אחד ממקומות בהרי נפתלי בשם מצודת ישע או מצודת כ"ח הפך לאתר תיירותי די פופולארי מכמה סיבות: קודם כל הוא מיוחד ביופיו בגלל הנוף הנפלא על עמק החולה, רמת הגולן, הרי חרמון. הסיבה השנייה היא המסורת המוסלמית הקושרת את המקום עם יהושע בן נון (נביא יושע בערבית) אשר לקברו, הנמצא בקרוב, עד היום עולים גם מוסלמים, גם יהודים וגם תיירים פשוטים. אך הסיבה החשובה ביותר היא המאורעות שהתרחשו כאן בזמן מלחמת העצמאות. עליהם אנחנו נדבר. בצפייה על הנוף מנקודה הזאת לא קשה להבין את חשיבותו האסטרטגית של המשלט. מי ששולט במקום, שולט גם על כל עמק החולה ובעצם על כל צפון הארץ. אומנם בכל תולדות שלו האזור היה ידוע כמקום יחסית שקט, ולכן לא בנו כאן מצודות. בעיה ביטחונית וצורך בהגנה התעוררו בתקופת המנדט בזמן המרד הגדול של ערבים בשנות 1936-1939. בשביל להלחם בטרור הזמינו הבריטים את המהנדס צבאי סר צ'ארלס אוגוסטוס טגארט – האיש שהיה לו כבר ניסיון בלחימה כזאת בהודו. לפי תוכניתו של טגארט בשנות 1937-1938 נסלל כביש הצפון לפטרולים עם גדר תיל כמכשול נגד מחבלים שחדרו לארץ מלבנון, ולאורך הגדר והכביש הוקמו מספר מצודות שנקראים "מצודות טגארט". מצודת ישע היא הראשונה מהם, נקראה על שם הכפר הערבי שהיה סמוך לקבר "נבי יושע". ואחרים שנשמרו עד היום הם: אביבים, סאסא (שנמצאת בישוב מתת), שומרה, יערה:
בעזרת המצודות האלה (הפרויקט הזה התבצע על ידי פועלים יהודים של חברת סולל בונה) הצליחו הבריטים להתמודד עם המרד הגדול ופחות או יותר להכניס את סדר באזור. אך ב-15 לאפריל 1948 מסרו הבריטים את המפתחות ממצודת ישע לידי אותם המחבלים שנגדם היא הייתה בנויה. המחבלים התבצרו שם ואימו על הדרכים ועל הישובים היהודיים שהוקמו כבר בתקופת העלייה הראשונה ואפילו לפניה, כמו מטולה, כפר גלעדי, תל חי, יסוד המעלה, ראש פינה וישובים אחרים שנמצאו באזור "עצבה הגליל" שלפי התוכנית החלוקה של ועדת אונסקו"פ כולו שייך לשטח ישראלי. ברור שלקיום המדינה היהודית העתידית נהיה צורך הכרחי לכבוש את המצודה בכל מחיר ומחיר הזה עלה ב-28 חיים של לוחמי ההגנה. לזכרם שינו את השם המצודה ל"מצודת כ"ח". כ"ח = 28.
נעשו שלושה ניסיונות לכבוש את המצודה. הניסיון הראשון התבצע ע"י חטיבות יפתח וגולני ב-17 לאפריל 1948, אך ישראלים נאלצו לסגת באיבודם של 4 לוחמים. בהתקפה השנייה שנערכה ב-20 לאפריל אנשי הפלמ"ח איבדו 22 לוחמים. הניסיון האחרון התבצע בכוח רב בליל ה-16 למאי, לאחר שביום הקודם בוצעה התקפה אווירית על המצודה על ידי חיל האוויר הישראלי. עם בוקר ה-17 למאי הגיעו התוקפים אל המצודה, ומצאו כי היא ריקה, אך פגז תועה הוסיף לחשבון ההרוגים עוד שני חיילים. רוב החללים קבורים בקבר אחים למרגלות המצודה.
על אחד מהחללים, דודו צ'רקסקי, היה נכתב שיר המפורסם בשם "דודו". דודו גילה את עצמו כגיבור עוד במבצעים אחרים של פלמ"ח, הפעם הוא היה מפקד של כיתת חבלנים שמטרתם הייתה להכניס את חומר נפץ מתחת לקיר הצפוני של המצודה ולפוצץ אותו. דודו התקרב למצודה עם חומר נפץ על גופו, אך היה נפצע ברגליו מרימונים. בהיותו פצוע ומשותק נתן פקודה לאנשיו להפעיל את חומר הנפץ על גופו ובכך לבצע את המשימה. אך חיילים לא ביצעו את פקודתו וניסו להוציא את מפקדם מהמקום ובסופו של דבר נפלו כולם. לזכר הגיבורים בואו נשמע את השיר "דודו" שהלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' על המילים של חיים חפר בביצוע של שושנה דמארי:
http://www.balandin.net/Miditeka/pop-il/Dudu.mid
|
