סרגיי בלנדין

שער למערב

אם ירושלים היא מרכז העולם לכל נוצרים וכמובן יהודים, "כי מציון תצא תורה ודבר אדוני מירושלים", אז יפו היא פתח, שער, ממנו יצאה תורה בצורה נוצרית לכל העולם, לפחות לעולם רומי, כי דרך יפו יצאה נצרות קודם לקיסריה ואחר כך לרומה. דווקא ביפו התרחש אירוע מהפכני שהפך את הנצרות לדת העולמית, וללא האירוע הזה כל הרעיונות של ברית החדשה היו נשארים רק בקרב כת קטנה של יהודים מינם שהיוו כמה קהילות ספורים בכמה ישובים של ארץ ישראל.

על התפתחות של בשורה הנוצרית בעולם מסופר בספר מעשי שליחים. פעם ראשונה יפו מוזכרת בפרק ט' ושם מסופר שאחרי נס החייאתה של טביתא (לפי המסורת הנס התרחש במקום של מנזר רוסי באבו כביר למרות שאבו כביר לא נמצא בתחום של יפו העתיקה) נשאר פטרוס ביפו ימים רבים בביתו של שמעון הבורסקאי. בפרק הבא מסופר על נס החלום שקרה לפטרוס:

"ואיש היה בקיסריה ושמו קרניליוס שר-מאה מן-הגדוד הנקרא האיטלקי: 2 והוא חסיד וירא אלהים עם-כל-בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים: 3 ויהי היום כשעה התשיעית ליום והנה מלאך אלהים בא אליו במחזה ויאמר קרניליוס: 4 ויבט אליו ויירא ויאמר מה-זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים: 5 ועתה שלח-לך אנשים אל-יפו והבא אליך את-שמעון המכנה פטרוס: 6 הוא מתגורר עם-בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על-יד הים הוא יאמר לך את-אשר עליך לעשות: 7 וילך-לו המלאך הדבר אל-קרניליוס ויקרא אל-שנים מעבדי ביתו ואל-איש מלחמה אחד ירא אלהים מן-העמדים תמיד לפניו לשרתו: 8 ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל-יפו: 9 ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על-הגג להתפלל כשעה הששית: 10 והוא רעב ויתאו לטעם-לחם ובהכינם לו נפלה עליו תרדמה: 11 וירא את השמים נפתחים והנה-כלי ירד אליו כדמות מטפחת-בד גדולה ויורד קשור בארבע כנפותיו על-הארץ: 12 ובתוכו מכל-בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים: 13 ויהי-קול אליו לאמר קום פטרוס טבח ואכל: 14 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל-פגול וטמא: 15 ויהי-עוד קול אליו פעם שנית לאמר את-אשר טהר האלהים אתה אל-תטמאנו: 16 וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה: 17 ויהי בהתפעם רוח פטרוס על-המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על-הפתח: 18 ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס: 19 ופטרוס עודנו חשב עם-לבבו על-המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך: 20 לכן קום רד ולכה-נא אתם ואל-תחשב חשבנות רבים כי אנכי שלחתים: 21 וירד פטרוס אל-האנשים (הנשלחים אליו מאת קרניליוס) ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה-זה באתם הנה: 22 ויאמרו קרניליוס שר-מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם-טוב בכל-עם היהודים צוה על-פי מלאך קדוש לקרא לך אל-ביתו ולשמע דברים מפיך: 23 ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו: 24 ולמחרתו באו אל-קיסריה וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו: 25 ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו: 26 ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם-אני אנוש אנכי: 27 וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה: 28 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי-אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל-נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או-טמא על-כל-אדם: 29 ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם על-מה-זה קראתם לי: 30 ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד-השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה-איש נצב לפני בלבוש זהר: 31 ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים: 32 ועתה שלח אל-יפו וקרא אליך את-שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על-הים (אשר בבואו ידבר-לך): 33 ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר-באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את-כל-אשר צוית ביהוה: 34 ויפתח פטרוס את-פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים: 35 כי אם-בכל-עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו: 36 וישלח את-דברו לבני ישראל ויבשר את-השלום על-ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל: 37 אתם ידעתם את-הדבר הנעשה בכל-יהודה החל מן-הגליל אחרי הטבילה אשר-קרא אתה יוחנן: 38 את אשר-משח האלהים את-ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את-כל-הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו: 39 ואנחנו עדים על-כל-אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר המתהו בהוקיעם אתו על-העץ: 40 אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי: 41 לא לכל-העם כי אם-לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן-המתים: 42 ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים: 43 ועליו כל-הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל-המאמינים בו: 44 ופטרוס עודנו מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל-השמעים את-הדבר: 45 והמאמינים המולים אשר באו את-פטרוס תמהו כי-מתנת רוח הקדש נשפכה גם על-הגוים: 46 כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את-האלהים: 47 ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את-המים מטבל את-אלה אשר קבלו את-רוח הקדש גם-הם כמנו: 48 ויצו בשם האדון לטבל אתם ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים.

(מעשי השליחים, פרק י').

חזונו של פטרוס הקדוש בבית שמעון הבורסקאי הוא האירוע שהכשיר את הקרקע לפעילות המיסיונרית של הנוצרים בקרב לא-יהודים באותה עת. לפי אחד המסורות הנוצריות ביתו של שמעון הבורסקאי היה בדיוק במקום שהיום עומדת הכנסייה הקתולית המפוארת על שם פטרוס הקדוש. יש גם המסורת הארמנית, שמיחסת את ביתו של שמעון הבורסקאי למקום של בית משפחת זקריאן. אך המסורת הקתולית היא כנראה די קדומה כי, כבר בתקופה הביזנטית הייתה כאן כנסייה. על חורבותיה הקים מלך צרפתי לואי התשיעי מבנה מבוצר צלבני אשר כונה "המצודה". המצודה נהרסה על ידי הממלוכים בשנת 1264, ורק שרידים קטנים נשארו ממנה. במאה ה- 17 התירו העות'מאנים לפרנציסקאנים להתיישב כאן. הפרנציסקאנים בונים את המנזר ואכסניה "Casa Nova" לעולי רגל לירושלים. בשנת 1799 שהה באכסניה אלוף נפוליון בעת פלישתו לארץ ישראל. הכנסייה הנוכחית הוקמה בשנות ה-80 של מאה ה-19 בסגנון הבארוק. היא שימשה ככנסייה הקתולית הראשית בעיר, עד שנבנתה כנסיית אנטוניוס הקדוש בשנת 1932.

הכנסייה בנויה בצורה שאיננה טיפוסית לרוב כנסיות נוצריות: זו היא בזיליקה ללא סיטראות הפונה לכיוון מערב במקום מזרח כמקובל, כי מכיוון המערב הגיע המלאך שהתגלה לפטרוס בחלומו, ואחר כך יצא פטרוס בעצמו לרומא לבשר את הנצרות. עיצוב האולם נעשה ללא שימוש בחומרים יקרים, אך ציפוי הקירות בדומה לשיש עשוי כל כך איכותי שקשה להבחין שזה לא שיש אמיתי. בולט בעיניים הדוכן הדרשה עשוי עץ מעוטר, שבו מגולפים אפיזודות מחייו של פטרוס. תמונה מעל מזבח מתארת את החלום של פטרוס: מלאך מצביע לו על חיות הארץ שבתוך מפרש גדול ומבטל בזה את החוק הכשרות.

פטרוס נחשב לבישוף הראשון של אנטיוכיה, ומאוחר יותר לבישוף של רומא – האפיפיור הראשון. לכן האפיפיורים נחשבים ליורשיו של פטרוס, וכיורשים קיבלו את סמכויותיו וזכויותיו. להם יש המקל של רועה שקיבל פטרוס מישוע בצוותו: "רעה את צאני". המפתחות למלכות השמיים שקיבל פטרוס מישוע הם עד היום הסמל לסמכויותיו של האפיפיור.

סמל המפתחות אפשר ליחס גם ליפו כי בה הייתה נפתחה דלת הכניסה לכל הגוים שרצו להצטרף לנצרות ולחפש בה את הדרך למלכות השמים.