סרגיי בלנדין

ארץ נחלי מים

מה מעניין אפשר לראות בעין-רדיאן? רואים כאן את חפירות ארכיאולוגיות: לוקוסים, אבנים, קירות של מבנים קדומים, אך להסביר מה זה בדיוק יכולים רק ארכיאולוגים שעדין לא פרסמו את הדוח הסופי שלהם ולא הכינו את המקום לביקור בצורה של גן לאומי. אנו מקווים שזה יהיה בעתיד הקרוב, ובינתיים יש לנו אפשרות נהדרת להסתכל על התהליך העבודה של ארכיאולוגים וקצת לדבר על המידע שיש לנו על ההיסטוריה המעניינת של המקום.

לפי דעתם של ארכיאולוגים שחפרו כאן: זאב משל, בנו רותנברג, סגל וחליילי ואחרים נתגלו במקום הזה שרידים מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית שהכילו עדויות להפקת נחושת במקום. באתר נחשף מבנה של מצודה מצרית מתקופת השושלות ה-19 וה-20 שתפקידו היה הגנה על נווה המדבר החשוב הזה. מאוחר יותר שימש האתר כמצודה ותחנת דרכים בימי הכיבוש הרומי.

חוץ מי עדויות ארכיאולוגיות יש לנו גם כמה עדויות מהתנ"ך ומקורות אחרים. כך בספר הדברים כתוב על נדודים של בני ישראל במדבר ומוזכר המקום בשם "...יָטְבָתָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם", וכנראה מדובר על עין-רדיאן כי אין בסביבה עוד מקום עם נחלי מים. היום אנחנו לא רואים מים בנחלים כי כל המים נשאבים על ידי חברת מקורות.

את המבנה הבולט לעינינו דווקא לא קשה להגדיר ולתארך. הוא לא כל כך עתיק ולא בעל ערך רב. למרות שהוותיקים של יוטבתה קוראים לו "משטרה תורכית", בנו אותו בריטים במקום שקודם אכן עמדה תחנה תורכית המוזכרת אצל לורנס איש ערבי. בבניית המבנה השתמשו בריטים באבנים מהמצודה רומית. בריטים הם גם הראשונים שהתחילו לחפור במקום.

בשנת 1988 נשבר צינור וזרם של מים חשף את האבן עם כתובת בשפה לטינית:

"FOR PERPETUAL PEACE DIOCLETIANUS AUGUS(TUS) AND MAXIMIANUS AUGUS(TUS) AND CONSTANTIUS AND MAXIMIANUS").

הנה זה העידות נוספת על ההיסטוריה של המקום. הכתובת וגם המטבעות מעידות על קיום מצודה רומית במקום, אך איך קראו הרומים למקום? – על זה יש לנו עוד מקור שנקרא "Tabula Peutingeriana":

כאו אנחנו רואים את שתי דרכים שיורדות למקום בשם Ad Dianam. יש הסבר שהשם הערבי "עין ע'דיאן" הוא שיבוש של שם הקדום "עין דיאנם". לפי ההסבר אחר השם נגזר מהמילה "ע'דא" – שם ערבי של צמח פרקרק פרסי (Haloxylon persicum - Саксаул белый) שנפוץ באזור. אולי הבדואים חברו ביחד את שני מילים: דיאנם + ע'דא ויצאה המילה ע'דיאן. השם עצמו Ad Dianam מעיד על כך שהמקום היה הוקדש לאלה הרומית דיאנה שמזוהה עם האלה היוונית ארתמיס ועם האלה הנבטית אוצה שמוזכרת גם בקוראן. ובאמת האזור של חבל אילות מצדיק את שמו כי בו אנחנו נפגשים עם מקדשים של אלות שונות: עיר אילת נקראה על שם האלה הכנענית אשרה, בתמנע יש מקדש לאלה המצרית חתחור – אולי גם היא דיאנה?

אקלים של האזור דומים לאקלים של פמפס שבארגנטינה וכמו בפמפס הוא טוב לגידול בקר. בגלל זה קיבוץ יוטבתה שנוסד בשנות ה-50 כהיאחזות נח"ל – אחת מהנקודות הראשונות שהוקמו בערבה, התפרסם בחוות בקר שלו ומחלבות.

אזור הזה הוא די אקזוטי ושומר בתוכו לא מעט תעלומות, הן מעוררות אגדות רבות, האגדות משרים את הסופרים לחבר רומנים, הרומנים משרים את במאיי קולנוע להסריט סרטים. הסרט המפורסם על תעלומות המדבר הזה הוא "מכרות המלך שלמה" – הוא, כמובן, סרט אגדי, במציאות עדיין לא מצאו כאן לא מכרות שלמה ולא אוצרות, אך מי יודע, לפעמים הפנטאסטים מנחשים את הדברים שאותם אחר כך מגלים מדענים.